החלטות ממשלתיות לאפשר שחרור מורשעים בפעילות חבלנית לאחר זמן קצר יחסית במסגרת "צעדים בוני אמון", או בהקשרים אחרים, כמו גם על הפסקת הריסת בתי מחבלים, מחלישות את יכולת ההרתעה של ישראל כנגד פעילות חבלנית עוינת.
מטרת הצעת החוק היא ליצור מנגנון חילוט (כלומר, העברה לבעלות המדינה, ואפשרות עתידית להשתמש או למכור) לרכוש המחבלים, כפי שנעשה כבר בארץ ובעולם במקרה של רכוש הקשור ברווחי או פעילות פשע. ברוב המקרים הנכסים המשמעותיים היחידים בהם מדובר הם מקרקעין ובעיקר בתים ואדמות.
כך לדוגמא, בארה"ב נחקק ב – 2001 USA Patriot Act לפיו יחולט כל רכוש של אדם זר, ארגון זר או מדינה זרה אשר לקביעת הנשיא היו מעורבים, בכל אופן שהוא, בפעולות עוינות או במתקפה נגד ארה"ב. סעיף זה מאפשר חילוט בהתבסס על זיקה בין הרכוש לבין מבצע העבירה, בלי צורך להוכיח זיקה בין הרכוש לבין ביצוע העבירה (חילוט בחקיקה העוסקת במאבק בארגוני פשיעה וטרור – משפט משווה", מממ, 28 בנובמבר 2002, עמ' 5).
לעיתים זהו אמצעי בעייתי למימוש, שכן רוב רכוש העוסקים בפעילות חבלנית מצוי מטבע הדברים בלב אזורים צפופים של אוכלוסייה ערבית שמחוץ לשטח ריבוני של מדינת ישראל. עם זאת ניתן להציג שורה של מקרים שבהם יהיה זה כלי אפשרי ויעיל.
יש לציין כי גם באזורים שאינם בריבונות ישראל ישנו רכוש, אשר אם יחולט, יוכל להיות מופנה לשימוש המדינה או שליחיה (כגון רכוש המצוי בקרבת גדר הבטחון, או באזורי התיישבות יהודית). ישנם לא מעט מקרים שבהם יוצאת פעילות חבלנית מתוך אזורים בארץ המצויים בריבונות ישראלית, כמו ישובים ערבים בגליל, במשולש ובשכונות הערביות של ירושלים, כפי שקרה שוב רק לאחרונה. בכל האזורים הללו קיימת האפשרות המעשית לחילוט של רכוש מי שעסק בפעילות חבלנית, ולמציאת שימושים או רוכשים חלופיים לנכסים. הדרך להשיג על חילוט מכח הוראות חוק זה תהיה על ידי עתירה לבג"צ.
יתרונותיו של אמצעי זה הן:
1.    אמצעי זה הינו בעל השלכות מרחיקות לכת יותר מפעילות הריסת בתים (שניתנת לתיקון בקלות לא פעם בסיוע כספי ממקורות עוינים לבנייה מחדש).
2.    אמצעי זה קיים ומוכר בארץ ובחו"ל גם בפעילות נגד פשיעה (פלילית).
3.    שימוש באמצעי זה מהווה פגיעה סמלית במטרתם של מי שמבקש לקדם את המאבק על הארץ בפעילות טרור, שכן תוצאת הפעילות החבלנית היא העברת נכסי הפוגע לטובת המאמץ הלאומי הציוני.
התמקדות בשכונות ערביות של ירושלים, מראה כי ישנם מאמצים הולכים ומתגברים של ארגוני טרור לגייס תושבים משכונות אלה לפעילות חבלנית. תוצאות פעילות זו בשנים האחרונות נלמדות ממספר מקורות – דיווח השב"כ על כי בשנת 2003 היו מעורבים 122 ערבים משכונות ערביות של ירושלים בפעילות טרור – מתוכם 84 בדרגת הכנה או הוצאה לפועל של פיגוע ("מעריב" 18 מארס 2004); חשיפה בשנת 2004 של חוליית טרור השייכת לארגון "החזית העממית" בקרב תושבים של השכונות ראס-אל-עמוד וסילואן (מקומון "כל הזמן" 15 ספטמבר 2004); הגשה בשנת 2005 של כתבי אישום נגד חברי חוליית טרור של ערבים תושבי ירושלים, אשר ביצעו ירי לעבר חיילי צה"ל, רצחו עובד תחנת דלק, ותכננו פיגוע ראווה גדול במשכן הכנסת (דיווח ב"הארץ" 18 מארס 2005), המחבל שביצע את הטבח בישיבת מרכז הרב (6 מארס 2008), וכן מקרים נוספים שאירעו לאחרונה.
חילוט בתים ואדמות מחבלים יצור הרתעה נוספת בפני השוקלים להצטרף לפעילות טרור, וכן יאפשר הענשה בעלת ערך סמלי.

לנוסח המלא של הצעת החוק באתר הכנסת...

"ועדת השרים לענייני חקיקה אישרה את הצעת החוק של ח"כ דני דנון" - לכתבה בערוץ 7...

המרחב הווירטואלי שנוצר בעקבות התפתחות האינטרנט, יצר פלטפורמה אינטראקטיבית, חדשנית, שקידמה את חיי היום יום של אזרחי המדינה. ישראל נחשבת כאחת המדינות בעלת שיעור חדירת האינטרנט מהגבוהים בעולם עם 77% ממשקי הבית בקרב האוכלוסייה היהודית. לפי סקרTIM  התקופתי, עמד ביולי 2009 מספר הגולשים בישראל, כולל האוכלוסייה הערבית, על כ-4.27 מיליון בהשוואה לכ-4.01 מיליון ביוני 2008. כמו כן, ישראל עומדת במקום החמישי בעולם בשיעורי חדירת האינטרנט המהיר.

נתונים אלו מצביעים על כך שעקב השימוש הגבוה הפך האינטרנט לתשתית חיונית שפגיעה בה, בין אם על ידי גורמים פליליים ובין אם על ידי גורמים עויינים, עלולה להביא לפגיעה משמעותית בפעילותם של גורמי הביטחון, שירותי ממשלה, בשירותים העסקיים וכן באזרחים מן השורה. כיום, התשתיות הדיגיטליות של המדינה, המבוססות בעיקרן על האינטרנט, אינן מאובטחות דיין . מחובת הממשלה להתמודד עם שאלת ההערכות הנדרשת והשינויים הנדרשים על מנת להבטיח את היכולת של המדינה להגן על עצמה ועל פעילות המשק, במקרים של איומים, חדירות, והתקפות באמצעות המרחב הדיגיטלי. בנוסף, מחובתה של המדינה להגן על פרטיות הגלישה ברשת האינטרנט.

נכון להיום, לא קיים גורם מרכזי בעל יכולת לראייה מערכתית של הצרכים והבעיות והאחראי על ההתמודדות עם האיומים בתחום המקוון. לכן, עולה הצורך בהקמת גוף מטעם המדינה שיהיה אחראי על פיתוח מדיניות, תהליכים, בחינת טכנולוגיות מתאימות להתמודדות עם הבעיות והסכנות במרחב המקוון, וכו'.

מכיוון שרשתות התקשורת מנוהלות ומופעלות בעיקר ע"י המגזר הפרטי, הן בארץ והן בעולם, נדרשת שותפות בתהליכים בין הממשל לגורמים הפרטיים. לכן, נדרש גורם שיוכל לבחון, לתאם, ולקבוע בשלב התכנון ולהיערך לתגובה בעת שיעלה צורך בשיקום והתאוששות של המערכות.

בנוסף, אחד הנושאים החמורים שאינו מטופל מספיק, על כך מעידים גם גורמי משטרה, הוא מניעת הפצת חומר פדופילי באמצעות אתרי אינטרנט. גורם ממשלתי בעל סמכות, יוכל לסווג אתרי אינטרנט המציגים חומר פדופילי ולאכוף את חסימתם באמצעות ספקי האינטרנט. ספקי האינטרנט יהיו מחוייבים להציע לכל לקוחותיהם את האפשרות להשתמש במערכת סינון אתרים לחסימת תכנים פוגעניים כגון פורנוגרפיה, אלימות וכולי. השימוש במערכת זו תוצע למשתמשים המעוניינים בכך ללא עלות.

הצעת החוק להקמת "רשות לתשתיות אינטרנט ואבטחה מקוונת" משלבת בתוכה צרכים אסטרטגיים, צורך ליצירת סטנדרטים בתחום האבטחה המקוונת והצורך לראייה רחבה של הסיכונים והרגישויות במאה ה-21. כמו כן הרשות תהיה מחויבת לבחינת יכולת ההתראה, שילוב גורמים בינלאומיים, הכוונת רשויות האכיפה, בחינה יכולות תגובה, וכל זאת להבטחת היציבות וההמשכיות של מערכות המידע הדיגיטליות והרשת המקוונת. אחד המרכיבים החשובים בשמירת יציבות ושרידות הרשת הוא ניהול מרשם שמות המתחם של המדינה.

מדינות שונות בעולם החלו בתקופה האחרונה בפעילויות שונות לצורך התמודדות עם הבעיות המוזכרות. בארצות הברית ובבריטניה מונה גורם מרכזי מטעם הממשל לטיפול בבעיות אבטחה מקוונת. בגרמניה חוקק חוק למניעת גישה לאתרים פדופיליים. באוסטרליה מקודמת חקיקה מטעם הממשלה למניעת גישה לאתרים פוגעניים.

לאור הסיכונים הייחודיים של מדינת ישראל, והמרקם החברתי הרגיש, ממשלת ישראל חייבת להיות מוכנה להתמודדות עם מצבי משבר מקוון ולטפל ברגישיות המקוונות באופן שוטף. הממשלה מחויבת להגן על המדינה ועל אזרחיה גם בהיבטי המרחב המקוון ולא רק במרחב הפיזי. הרשות לתשתיות אינטרנט ואבטחה מקוונת תהווה גורם מרכזי במדינה שיוכל לתכנן מדיניות מתאימה, לתאם בין הממשלה, המגזר העסקי והמגזר הפרטי ולפקח על יישום המדיניות. בעת משבר, מצב חירום או מתקפה מקוונת תהיה הרשות הגורם המרכזי אשר ייתן מענה כולל ויתאם בין כל הגורמים הרלוונטיים להתמודדות מהירה לצורך שמירה על שרידות הרשת.

לנוסח הצעת החוק של ח"כ דנון...

לסיקור ההצעה באתר YNET...